החלטה בתיק בש"א 6317/07

1.             לפנינו שתי בקשות לתיקון טעויות סופר, שנפלו לטענת הצדדים, בפסק הדין שניתן על-ידינו ביום 8.7.2007 (להלן - "פסק הדין"). האחת מטעם המבקשת, המערערת בהליך העיקרי (להלן - "המבקשת"), והשניה מטעם המשיבה, המשיבה בהליך העיקרי (להלן - "המשיבה").

2.             במסגרת פסק הדין דחינו ערעור המבקשת לביטול פסק דינו של בית משפט קמא, שניתן בדרך של פשרה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - "חוק בתי המשפט"), והורינו כי בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, אשר נדון גם בפני בית משפט קמא, המבקשת אינה זכאית לקבל הדירות 4 ו-5 בנכס המקרקעין ברחוב אגריפס 21 בירושלים (להלן - "הנכס"), אלא הדירות 10 ו-11. יחד עם זאת, הוספנו והורינו כי הערעור ביחס לדחיית הבקשה למינוי שמאי ליישומו של סעיף 6 להסכם הפשרה מתקבל, בהסכמת הצדדים.

בש"א 6317/07

3.             במסגרת בקשה זו, עתר ב"כ המבקשת, עו"ד יהושע ננר, לתיקון טעות סופר שנפלה לדידו בפסק הדין, שעניינה מספר יחידות המגורים בנכס. לטענתו, יש לתקן פסק הדין, כך שיובהר בפסקה השניה לפסק הדין, כי בהתאם להסכמת הצדדים, המדובר ב-4 יחידות מגורים בנכס, אשר במקומן אמורה היתה המבקשת לקבל יחידות חדשות.

4.             בתגובה מטעם המשיבה, טענה ב"כ המשיבה, עו"ד מאירה נועם, כי חרף טענת המבקשת המבקשת אכן החזיקה ב-6 יחידות בנכס. יחד עם זאת, המשיבה אינה מתנגדת להבהרה המבוקשת, לפיה פסק הדין מתייחס ל-4 דירות מבין 6 היחידות בהן החזיקה המבקשת.

5.             חרף החלטות בית המשפט מיום 16.7.2007 ומיום 23.7.2007, המבקשת לא הגישה תשובה מטעמה לתגובה.

6.                   בהתאם להוראת סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, הננו נעתרים לבקשה ומורים על תיקון פסק הדין, כך שבסיפא הפסקה השניה לפסק הדין, יתווסף המשפט הבא: "פסק הדין מתייחס לארבע דירות מבין שש היחידות בנכס בהן החזיקה המבקשת".

בש"א 6336/07

7.             במסגרת בקשה זו, עתרה ב"כ המשיבה לתיקון טעויות סופר שנפלו לדידה בפסק הדין, כדלקמן: האחת,עניינה מחיקת שמות המערערים 2 ו-3 מכותרת פסק הדין, אשר כלל אינם קשורים להליך, כנלמד גם מהודעת הערעור שהוגשה על-ידי המבקשת בלבד. השניה,עניינה תיקון הפסקה השניה בעמוד 9 לפסק הדין, כך שיוסף כי ההחלטה לדחות הערעור הינה גם בשאלת צמצום הערת האזהרה.

8.             ב"כ המבקשת הסכים לתיקון הטעות, שעניינה מחיקת שמות שני המערערים הנוספים מכותרת פסק הדין. אשר לתיקון הנוסף, טען ב"כ המבקשת, כי אין להיעתר לו, שכן המבקשת עתרה לביטול פסק דינו של בית משפט קמא בשורה של עניינים, ואין מקום לפרטם מעבר לאמור בפסק הדין.

9.             בתשובה לתגובת ב"כ המבקשת, טענה ב"כ המשיבה, כי הואיל והמבקשת אינה חולקת על דחיית הערעור גם בשאלת צמצום הערת האזהרה, יש להיעתר לבקשה, בהוסיפה חשיבות פירוט זה בפסק הדין בעת מימוש הנכס, לכשיידרש שינוי ההערה הקיימת דהיום בפנקסי לשכת רישום המקרקעין.

10.             בהתאם להוראת סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, לאור הסכמת הצדדים ולאחר ששבנו ועיינו בתיק בית המשפט, הננו נעתרים לבקשה ומורים על מחיקת המערערים 2 ו-3 מכותרת פסק הדין.

אשר לבקשה להוספת הוראה בפסק הדין, לפיה הערעור נדחה גם ככל שמדובר בשאלת צמצום הערת האזהרה, אנו סבורים כי יש לקבלה. ננמק:

11.                   הסמכות הנתונה לבית המשפט לתקן טעות בפסק דין, מוסדרת בסעיף 81 לחוק בתי המשפט הקובע לאמור:

"81. תיקון טעות בפסק דין

(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג) ...

(ד) ..."

על המשמעות שיש ליתן למונח "טעות", כהגדרתו בסעיף 81 לחוק בתי המשפט, עמד השופט ברק, כתוארו דאז, בע"א 576/81 אילן בן שמעון נ' אלי ברדה, פ"ד לט(2) 589 (1985) בקובעו, בעמוד 590, כדלהלן:

                        "מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין. השמטה זו קורית לרוב שלא במודע, אך יש שהיא מתרחשת במודע, וזאת במקום שהשופט אינו כולל עניין בפסק הדין, שכן נראה לו, כי עניין זה ברור הוא מאליו או כלול ממילא בפסק הדין ואין צורך לפרשו." (ההדגשה אינה במקור).